טכנולוגיית אנטי-רחפנים מתייחסת לשימוש באמצעים טכניים שונים לאיתור, זיהוי, מעקב ולחימה במזל"טים בלתי חוקיים.
ניתן לחלק את עקרון הטכנולוגיה נגד מזל"טים להיבטים הבאים:
1. איתור וזיהוי: מערכת האנטי-מל"ט יכולה להשתמש בחיישנים שונים כדי לזהות ולזהות מל"טים, כגון מכ"ם, חיישנים פוטואלקטריים, חיישנים אקוסטיים, חיישני תדר רדיו ועוד. חיישנים אלו יכולים לזהות מידע כגון מיקום, מהירות, כיוון ודגם המל"ט.
2. מעקב ואיכון: מערכת האנטי-מל"ט יכולה להשתמש באלגוריתמי מעקב כדי לעקוב ולאתר את המיקום ומסלול התנועה של המל"ט. אלגוריתמים אלו יכולים להשתמש בנתוני חיישנים ובמאפיינים של המל"ט כדי לחשב את המיקום ומסלול התנועה של המל"ט.
3. חסימה ופגיעה: מערכת האנטי-מל"ט יכולה להשתמש בטכנולוגיית שיבוש כדי להפריע לאותות התקשורת והבקרה של המל"ט, ולגרום לו לאבד שליטה או להתרסקות. מערכות נגד מל"טים יכולות גם להשתמש בלייזרים או בכלי נשק אחרים כדי לפגוע ברחפנים.
4. הגנה והגנה: מערכות נגד מזל"ט יכולות להשתמש באמצעי הגנה כדי להגן על מתקנים ואנשי כוח חיוניים מפני התקפות מזל"טים. אמצעים אלו כוללים הקמת מחסומים, שימוש ברשתות מיגון, שימוש במערכות מיגון אלקטרוניות וכו'.
העיקרון של טכנולוגיית האנטי-מל"טים הוא שימוש באמצעים טכניים שונים לאיתור, זיהוי, מעקב ולחימה עם מל"טים בלתי חוקיים על מנת להגן על בטיחותם של מתקנים ואנשי צוות חשובים.
